ת"א, בש"א
בית משפט השלום באר שבע
|
1146-06,4813-05
24/05/2006
|
בפני השופט:
עידו רוזין
|
| - נגד - |
התובע:
1. "מחלב" פיתוח ובנייה בע"מ
2. "א. אור הנדסה"
עו"ד טלאל אלעוברה
|
הנתבע:
יצחק גווילי
|
| החלטה |
1. המבקשות, הן הנתבעות בתובענה, פונות בבקשה לעכב את ההליכים בתיק ולהורות על העברתם לבוררות.
כמו כן עותרות המבקשות ליתן להן אורכה להגשת התצהירים מטעמן עד למתן החלטה בבקשה זו.
2. תחילתם של ההליכים, בתובענה שהגיש המשיב (התובע בתובענה) כנגד המבקשות לתשלום סך של 17,800 ש"ח.
3. התביעה הוגשה במקור לביהמ"ש עוד ביום 29.12.04 - לביהמ"ש לתביעות קטנות והועברה לאחר מכן לבימ"ש זה.
4. המבקשות מפנות לסעיף 13 בחוזה, שסומן כנספח א' לכתב התביעה המתוקן (שהוגש ביום 09.08.05), ולהסכמה האמורה שם כי כל סכסוך יובא להכרעתו של בורר.
לבקשה לא צורף תצהיר לתמיכה בעובדות הדרושות לה.
5. לאחר שעיינתי בכתב התביעה, כתב ההגנה, בנספחים שצורפו לכתבי בי-דין, ובטענות בעלי הדין מצאתי לדחות את בקשת המבקשות.
6. בנסיבות העניין היה על המבקשות להתכבד ולהגיש בקשה בצירוף תצהיר ולפרוש בפני בית המשפט את כל העובדות, על מנת להוכיח שהן היו מוכנות לעשות את כל הדרוש לקיום הבוררות והן עדיין מוכנות לכך בשעת הגשת הבקשה.
המחברת פרופ' סמדר אוטולנגי מציינת בספרה "בוררות דין ונוהל", כרך א' מעמ' 265, כי:-
"
נטל ההוכחה הוא על מבקש העיכוב ועליו להביא ראיה פוזיטיבית כלשהי להוכיח נכונותו זו ולא להסתפק בטיעון . . ."
ובעמוד 270 בספר הנ"ל:-
"
הצהרת הנתבע בדבר נכונותו לקיים הליך בוררות צריכה להופיע בתצהיר המלווה את הבקשה לעיכוב הליכים. בטיעון בתצהיר כי "המבקש מוכן והיה מוכן ללכת לבוררות" לא סגי. צריך לבסס זאת בטיעון עובדתי. על התצהיר לפרט את כל העובדות, ואין להסתפק באיזכור והפניה אל מסמך אחר, על דרך "כל העובדות המפורטות בכתב התביעה הן נכונות". . . בהעדר הצהרה מתאימה על כך בתצהיר, נשללת מן המשיב הזכות והאפשרות לחקור בקשר לכנות טענתו ותום ליבו של המבקש...".
עוד מציינת המחברת בספרה הנ"ל, כי:-
"חוסר נכונות של נתבע לקיים את הבוררות יכול להתבטא גם בחוסר פעולה אקטיבית מצידו...".
יש לציין, כי בענייננו לא רק שלא צורף תצהיר לבקשה נראה שגם שבגוף הבקשה אין טענה בדבר נכונותן של המבקשות לקיים את הליך הבוררות.
7.
כאמור, בענייננו לא טרחו המבקשות לצרף תצהיר כלשהו לאימות העובדות הדרושות לבקשה ולכן ניתן לקבוע שהמבקשות לא הרימו את הנטל המוטל עליהן, בהתאם להלכה בעניין זה, להראות שעשו את
כל הדרוש מצידן לקיום הבוררות.
8. לאור התוצאה אליה הגעתי אינני צריך להידרש לטענת המשיב לפיה הסכם הבוררות איננו מחייב אותו בשל כך שלא חתם על החוזה - נספח א' להסכם. מעבר לכך נראה שאין מחלוקת, כי המבקשת מס' 2 איננה צד להסכם הבוררות.
בנוסף לכך ובשולי הדברים, אינני מתייחס לעובדה שבכתב ההגנה המקורי שהגישה המבקשת מס' 1, לביהמ"ש לתביעות קטנות, עוד ביום 23.1.2005, לא הועלתה הטענה בענין עיכוב ההליכים והעברת הסכסוך לבוררות.
9. המבקשות לא הגישו תצהירי עדות ראשית ואין לי אלא להצטער על כך.